פסק-דין בתיק ת"א 41826-05-11

רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת.

התובע הינו תושב זרזיר. בבעלות הנתבעת היתה בעבר חלקה מס' 73 בגוש 17496, שמיקומה סמוך לחלקה  שבבעלות משפחת התובע.

עובר למועד 13/1/08 (בו נחתם בין הצדדים הסכם חליפין), הקים התובע מבנה למגורים על חלק מחלקה 73 הנ"ל, שלא באישור או הסכמת הנתבעת, לטענתו, מבלי שהיה מודע לכך שפלש לחלקתה. בשלב מאוחר יותר נתגלה לו הדבר והוא פנה אל הנתבעת והחל לנהל איתה משא ומתן לביצוע עסקת חליפין, במסגרתה תעביר אליו הנתבעת חלק מחלקה 73 הנ"ל, זאת בתמורה לשטח שבבעלות התובע, בסמוך למצפה עדי.

בסופו של דבר נכרת, ביום 13/1/08, הסכם חליפין בין הצדדים, במסגרתו הועבר מהנתבעת לתובע, בחלקה 73 הנ"ל, שטח של 2,645 מ"ר, ובתמורה העביר התובע שטח של 2,500 מ"ר מחלקה 14 בגוש 10328 הנמצאת בסמוך למצפה עדי. כמו כן הוסכם באותו הסכם כי בגין ההפרש בין שווי השטחים הנ"ל, ישלם תובע לנתבעת סך של 35,798 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה.

הסעד המבוקש בתובענה :

התובע ביקש כי יוצהר שהוא זכאי לקבל שטח אחר (מזה שניתן לו במסגרת חלקה 73 הנ"ל), ואשר היעוד שלו יהיה כולו למגורים.

לחלופין, שיינתן פסק דין המצהיר על בטלות הסכם החליפין בין הצדדים.

כמו כן ביקש להתיר לו פיצול סעדים לצורך הגשת תביעה נזיקית-כספית בשל נזקים שנגרמו לו בגין התנהגות הנתבעת.

טענות התובע :

לטענתו, בסיס העסקה נעשה על יסוד ההנחה שהוא יוכל להמשיך ולהתגורר על החלקה 73, היינו החלקה תשמש לו למגורים. המשא ומתן עם הנתבעת נוהל תחת לחץ, והוא היה בנקודת חולשה, שכן חשש מתביעת פינוי ובשל כך הסכים לעסקה. השומות שנערכו לשווי חלקה 73 תואמות שווי של יעוד למגורים.

כן טען התובע להטעיה מצד הנתבעת,בדרך של הסתרת העובדה כי הנתבעת היתה בין יוזמיה של תוכנית מתאר מס' ג/16443 שלפיה, החלק המועבר לתובע יועד כולו לכביש ולשטח ירוק. לטענת התובע פרט זה לא גולה לו בעת המשא ומתן ולו היה יודע זאת, לא היה מתקשר בעסקה, שכן התקשר בעסקה כדי לבנות באותה חלקה בית מגורים.

עוד טען התובע כי לאחר חתימת ההסכם נודע לו הדבר והוא עשה כל שניתן כדי לשנות את הייעוד הנ"ל וזאת, בכוונה להקטין את נזקיו, אולם ללא הצלחה.

טענות הנתבעת :

הנתבעת התנגדה לפיצול הסעדים, נוכח הוראת תקנה 44 הקובעת שהתובענה תכיל את מלוא הסעד.

אשר לעילת התביעה עצמה, הכחישה הנתבעת את טענותיו של התובע.

לטענתה, התובע הוא שיזם את עסקת החליפין, וזאת לאחר שהוא פלש שלא כדין לקרקע שבבעלותה ואף בנה עליה ללא היתר ממנה או מי מטעמה.

נטען כי במסגרת המשא ומתן בין הצדדים הועברה לשמאי הממשלתי חוו"ד תכנונית לגבי חלקה 73 הנ"ל, כמו גם לגבי השטח שהציע התובע להעביר לנתבעת לצורך קבלת חוו"ד שמאיות באשר לשווי השטחים  העומדים להחלפה, ולאחר קבלת חוות הדעת שתיהן, הוזמן התובע לפגישה במינהל, אשר במסגרתה נמסרו לו נתוני השומות, התובע הודיע כי בכוונתו להשיג עליהן ולפיכך נמסר לו גם עותק מן השומה. לטענת הנתבעת באותה שומה פורט בפירוש ייעוד המקרקעין וכן קיומה של התוכנית המוצעת העתידית. התובע ביקש להשיג על אותה שומה, ועל כן ברי כי עיין בה ולמד אותה.

עוד נטען כי בניגוד לטענת התובע לפיה עמד נגדו איום של פינוי מהחלקה, נשלח לתובע מכתב ביום 5/9/07 בו הודע לו כי וועדת עסקות מחוזית לא אישרה למסור לו, כפי שביקש, גם חלק בשטח של 500 מ"ר בחלקות נוספות (בנוסף לחלקה 73) ואת חלקות אלה, האחרות, הוא נדרש לפנות לאלתר. הוא מעולם לא נדרש לפנות את חלקה 73 שהעסקה לגביה אושרה ע"י ועדת ההעברות.

באותו מכתב גם פורטו תנאים נוספים ובמכתב תגובה שנשלח ע"י בא כוחו של התובע אז, עו"ד פואד עמראן, נאמר כי התובע מסכים לתנאים שפורטו וביקש להעביר את העסקה לאישור הנהלת הנתבעת. בעקבות אותן הסכמות נחתם הסכם החליפין.